בעיות ארעיות (סחרחורת ועילפון) ורישיון נהיגה

המכון לבטיחות בדרכים מטעם משרד הבריאות מתייחס בהנחיותיו גם לנושא של בעיות ארעיות בזמן נהיגה. מדובר על בעיות המתבטאות בסחרחורת ועילפון שיכולות להופיע בזמן נהיגה ולהוביל כמובן לתאונה.

משרד הבריאות מתייחס לבעיות ארעיות בנהיגה תחת שני מקרים. אלו כוללים מקרים של סחרחורת בזמן נהיגה ואף מקרים של עילפון. מקרים שיש בהם להוביל להחלטה על מגבלות רפואיות לרישיון נהיגה.

בנוגע לסחרחורות, מצביע משרד הבריאות על שני סוגים – סחרחורת היקפית וסחרחורת מרכזית. ההבדל בין שני סוגי סחרחורות אלו הוא במקור שלהן. לצידן, מצביע משרד הבריאות על מקרים של עלפון. מקרים ובהם חווה נהג עילפון מלא או חלקי בזמן נהיגה.

קיומן של סחרחורות ועילפון משבשות באותם רגעים, ואף בהמשך, את יכולתו של אדם לבצע פעולות פשוטות. הדבר מקבל ביטוי משמעותי גם בזמן נהיגה. תחושה של סחרחורת עלולה להוביל את הנהג לשליטה מועטה ברכבו. דבר שעלול להוביל לפגיעה של רכבו ברכבים אחרים וברכבו שלו.

מצב של עילפון בזמן נהיגה חמור אף יותר. אז נמצא הרכב בתזוזה מבלי שיש אדם ששולט עליו. במקרים בהם העילפון קורה בעת נסיעה במהירות גבוהה, יכול אותו עילפון להוביל לתאונת דרכים קטלנית.

לרוב, מי שסובל מבעיות ארעיות יוכל להוציא רישיון נהיגה. בחלק מהמקרים רצוי שאותו אדם יסתייע בעורך דין לענייני תעבורה. עו"ד שיוכל לייצגו נאמנה מול הגופים השונים ובראשם המכון לבטיחות בדרכים.

במקרים, למשל, בהם אדם המחזיק ברישיון נהיגה סובל מורטיגו (סחרחורת סיבובית).  סחרחורת המובילה אצלו לבחילות והקאות ואף להפרעות בתנועה והליכה, יכול עורך דינו למצוא פתרונות כנגד שיבושי התפקוד. שיבושים הנוגעים ליכולתו של הנהג בעת סחרחורת בנהיגה לבצע תנועות הכרחיות, להיות בהכרה וקשב למתרחש סביבות וביכולת להגיב בצורה מידית ומטיבה.

לצד סבלו של אותו אדם מאותה סחרחורת, יוכל עורך דינו להגיש למכון לבטיחות בדרכים הערכות הנוגעות למיצובו הרפואי. אלו יכללו את התרופות המסייעות לו, הערכות רפואיות של נוירולוג, בדיקת EGG ועוד. אז, יוכל המכון לבטיחות בדרכים להתרשם כי לצד ההפרעה הקיימת, יוכל הנהג לנהוג ברכבו תחת תנאים מסוימים

המכון לבטיחות בדרכים מתייחס לשמונה סוגים שונים של בעיות ארעיות (תקנים) תחת הנושא של סחרחורות ועילפון של נהגים. תקנים אלו מתייחסים הן לנהגים בעלי רישיון נהיגה פרטי והן לאלו בעלי רישיון נהיגה ציבורי. בכול שמונת תקנים אלו, קיימת חובת דיווח למכון לבטיחות בדרכים.

המכון לבטיחות בדרכים מפרט אודות מספר בעיות ארעיות שונות. על חלק מהן נרחיב.

עילפון משיעול

מדובר על מקרים בהם שיעול חריף מוביל למצב של עילפון, לא פעם עילפון מסוג Situation Syncope. דבר, שכמובן יכול לקרות גם בעת נהיגה. אלו הסובלים מעילפון בשיעול יוכלו עדיין להחזיק ברישיון נהיגה תחת מגבלות. אלו בעלי רישיון פרטי יוכלו לזכות ברישיון כחצי שנה לאחר אירוע בודד ולקבל רישיונם שוב לאחר שנה במידה ומדובר באירועים שחזרו מספר פעמים. אצל אלו המחזיקים ברישיון ציבורי, השבת רישיון הנהיגה תוכל לקרות רק לאחר שנה, גם אם מדובר באירוע בודד. לצד אלו, הפסקת עישון, אישור לטיפול מסייע בדרכי הנשימה והמלצות של רופאים יכולים גם הם לסייע להשבת רישיון הנהיגה בהגבלה.

לבירינטיטיס, נויריטיס וסטיבולרית

מונחים המייצגים דלקות בראייה (נויריטיס) ובאוזניים (לבירינטיטיס וסטיבולרית) המובילות גם כן לסחרחורות אצל נהגים. רישיון בהגבלה למחזיק ברישיון פרטי יינתן רק לאחר פרק זמן של שלושה חודשים לאחר האירוע האחרון וזאת לצד בדיקות נוירולוגיות ובדיקות EEG  תקינות. אצל מחזיקי רישיון נהיגה ציבורי פרק הזמן הינו שישה חודשים.

סחרחורות בניגניות BPPV

מדובר על סחרחורת נפוצה שמקורה באוזן הפנימית. מקורה בחלקיקי סידן מזעריים הנמצאים באזור האחראי על שיווי המשקל אשר ניתקים ממקומם. אותו ניתוק מוביל לתחושת ורטיגו קשה בעת שינויי תנוחה. אותה סחרחורת מהווה חלק ממגבלות רפואיות לרישיון נהיגה. עם זאת, ניתן עדיין לקבל רישיון נהיגה בהגבלה עבור רכב פרטי במידה ועברו כ-30 ימים ללא אירוע נוסף מאז האירוע האחרון, זאת לצד בדיקה תקינה של נוירולוג או בדיקה תקינה של EEG. עבור בעל רישיון על רכב ציבורי ההמתנה היא כ-60 ימים.

מחלת מנייר'ס

מחלה זו באה לידי ביטוי בהפרעה באוזן הפנימית המובילה לורטיגו ואף למקרים של אובדן שמיעה. אובדן שגם הוא עצמו משמעותי בכל הנוגע ליכולת הנהיגה שלנו. כאן יוכל נהג פרטי לזכות ברישיון נהיגה בהגבלה בהתאם להערכה פרטנית של הנהג על ידי רופא ובמסגרת בדיקת EEG. עבור נהג המחזיק ברישיון נהיגה ציבורי, קיימת החמרה והוא יוכל לזכות חזרה ברישיון נהיגה בהגבלה רק לאחר שנה לפחות ללא אירוע חוזר מאז אירע האירוע האחרון וזאת לצד הערכת נוירולוג או בדיקת EEG ובה הערכה על הפוגה מתמשכת לאותה מחלה.