פסילה מנהלית

נהגים רבים שביצעו עבירת תנועה, טועים לחשוב שרישיונם יישלל רק לאחר שיורשעו בבית המשפט. האמת היא, שישנו הליך בסמכותה של משטרת ישראל ששמו "פסילה מנהלית" המאפשר את שלילת רישיון הנהיגה באופן זמני, גם אם טרם הוגש כנגד הנהג כתב אישום. במידה וקצין משטרה פסל את רישיונכם טרם המשפט או שרישיונכם נמצא בסיכון – כך רצוי לפעול.

פסילה מנהלית הינה פסילת רישיון נהיגה כחלק מתהליך מנהלי המבוצע ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה המוסמך לפסול את רשיונו של הנהג לתקופה קצובה טרם התייצבותו בפני בית משפט. משטרת ישראל היא גוף מנהלי, כלומר גוף שלטוני-ביצועי שאינו מוסמך לחוקק חוקים או להעמיד נהגים לדין. אולם, ביכולתו לבצע הליכים בעלי אופי שיפוטי בשם אכיפת החוק. סמכותה מוגבלת, ופסילה זו תיעשה אך ורק כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בפקודת התעבורה. כמו כן, מעניק המחוקק לנהג הגנה נוספת בדמות הזכות להביא את טיעוניו בפני קצין המשטרה בטרם ייפסל רישיונו מנהלית.

הוראות החוק הנוגעות לפסילה מנהלית, מציבות מספר דרישות על מנת שפסילה זו תהיה חוקית. הדרישה הראשונה והחשובה ביותר היא שהסמכות להורות על פסילה מנהלית מסורה לקצין בדרגת מפקח ומעלה בלבד. במילים אחרות, במידה ושוטר תנועה שאינו קצין, עוצר אתכם ומחליט לשלול את רישיונכם במקום, דעו שפסילה זו אינו חוקית או תקפה.

תנאי נוסף וחשוב לא פחות הוא דרישת היסוד הסביר. במסגרת תנאי זה, נדרש כי לשוטר יהיה יסוד סביר להניח כי אכן נעברה עבירה. למי מכם שאינו בקיא במונחים משפטיים, נאמר שיסוד סביר הוא הנחה קרובה לוודאי שבהמשך ההליך, יוגש כנגד הנהג כתב אישום. כלומר, קיומן של נסיבות שמצביעות על כך שהנהג אכן ביצע את העבירה . נסיבות אלו יכולות להיות: עדים, נזק לרכוש או לסביבתו של הנהג, תפיסת הנהג בעת ביצוע העבירה וכו'. ככל שליסוד הסביר מתווספות ראיות מסויימות המחזקות את הטענות כנגד הנהג, הדבר עשוי להכשיר את השלילה המנהלית כנגד הנהג. כמו כן, כדאי לדעת ששלילה מנהלית אינה דורשת רף ראייתי גבוה כמו שלילה רגילה ועל כן רף ההוכחה יהיה נמוך יותר.

פסילה מנהלית כאמור, היא שלילת רישיון הנהיגה על ידי קצין משטרה לפרק זמן מוגבל עוד בטרם ניתנה הכרעה בעניינו של הנהג. היקף הפסילה, יהיה ביחס ישיר לחומרת העבירה והיא תינתן אך ורק אם התקיימו התנאים שהגדיר המחוקק.
את הפסילה המנהלית ניתן לחלק לשלושה סוגים בהתאם לחומרת העבירה ומשך הפסילה והם:

• פסילה מנהלית של 30 ימים: כאשר בוצעו עבירות תנועה חמורות, תהיה המשטרה רשאית לשלול את רישיון הנהיגה של מבצע העבירה לפרק זמן של 30 ימים. שלילה זו, ניתנת מעצם ביצוע העבירה ולא עקב תוצאותיה כפי שנראה בהמשך. להלן מספר דוגמאות בהן רשאי קצין משטרה לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של הנהג למשך 30 ימים –
  נהג חדש הנוסע ללא מלווה
  נהג שנתפס נוהג תחת השפעת סמים או אלכוהול
  נהג שנתפס מבצע עקיפה מסוכנת בה נגרמה הפרעה ממשית לתנועה ונגרם סיכון לנהגים נוספים.
• פסילה מנהלית של 60 ימים: פסילה זו, נוגעת למקרים בעלי רף חומרה בינוני. כלומר, כאן פרט לביצוע העבירה, רשאי קצין המשטרה לשלול את רישיון הנהג לתקופה זו במקרים של תאונת דרכים. יש לשים לב שמקרה זה מתייחס למקרים בהם לא נגרם מותו של אחד מהמעורבים בתאונה.
• פסילה מנהלית של 90 ימים: פסילה זו, נוגעת למקרים בעלי רף חומרה גבוה ונוגעת ביחס ישיר לתוצאות העבירה ותאונת הדרכים. פסילה זו, תינתן במקרים בהם ישנה תאונת דרכים שהביאה למותו של אדם. דעו שבמקרים חמורים במיוחד, ניתן גם לפסול את רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים כנגד הנהג.

על אף שפסילה מנהלית נחזית כהליך דומה ל"בית משפט", היא אינה גזרת גורל. במידה וקיבלתם פסילה מנהלית שאורכה 30-60 ימים, השלילה המנהלית אינה אוטומטית. הסיבה לכך היא שמאחר ומדובר בהליך שמתקיים על ידי גוף מנהלי, המחוקק מחייב את המשטרה לאפשר לנהג להביא את טיעוניו באמצעות "שימוע" בטרם יישלל רישיונו.

במקרים בהם מדובר בשלילה מהסוג השלישי (90 ימים), ביכולתו של הנהג להגיש ערעור על שלילת הרישיון לבית המשפט לתעבורה. חשוב לציין שבגלל ששלילה זו נוגעת למקרי תעבורה קשים בהם נהרג אדם, ההליך המשפטי יתקיים כך או כך. אף על פי כן, חשוב לדעת כי הליך הערעור על החלטה מנהלית הוא הליך נפרד מהליך תעבורתי-פלילי שבסופו יוחלט אם להטיל או לא להטיל סנקציה עונשית על הנהג. במידה ואתם מצויים בפני שלילה מנהלית, דעו כי קיומה של פסילה זו לצד הגשת כתב אישום עשויה לחזק את הראיות כנגדכם.

מרבית הנהגים שבוחרים בייצוג עצמי ומגיעים לשימוע או להליך שיפוטי ללא ידע מקדים, עושים טעויות חמורות שעשויות להביא לתוצאות לא רצויות בעת המשפט. לכן, ככל שאינכם משפטנים או בעלי היכרות מעמיקה עם עולם התעבורה, רצוי להסתייע בעורך דין תעבורה שבקיא בחוקים ובפסיקות הרלוונטיות.

במסגרת עבודתו של עורך הדין, הוא יבנה אסטרטגיה משפטית ויבחן מספר היבטים דוגמת: היסטוריית העבירות התעבורתיות של הנהג בכביש, בדיקתן של הראיות של העבירה שהתקיימה, טענות הצדדים תוך בחינת ביטול פסילה מנהלית כפוגעת בביטחון הציבור ועוד. בהמשך לכך, עורך הדין יביא את הטיעונים הרלוונטיים, יסייע באיתור ליקויים בהתנהלות המשטרה ויגדיל את סיכוייכם להשבת רישיון הנהיגה.

ניתן לערער על החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונכם לזמן קצוב. עליכם לפנות לבית המשפט לתעבורה ושם השיקולים יתבצעו תוך התחשבות בפגיעה בביטחון הציבור שיכולה להיגרם כתוצאה מביטול הפסילה ולאחר בחינת עבר התעבורה של הנהג והראיות המוצגות.

את הבקשה לביטול פסילה מנהלית ניתן להעביר למזכירות בית המשפט, כאשר לאחר הגשת הבקשה תתקבל תשובה תוך חמישה עד שישה ימי עסקים. חשוב לדעת שעצם הגשת הערעור אין פירושו כי תבוטל הפסילה באופן אוטומטי. לכל מקרה נסיבותיו הייחודיות ולכל הליך שיפוטי סיכויי ההצלחה שלו. במידה וטיעוניכם במסגרת הערעור יתקבלו, לבית המשפט הסמכות לבטל את הפסילה או לקצר אותה.

ישנם מקרים בהם הפסילה המנהלית תביא לכך שהנהג יצטרך לעבור בדיקת כשירות נהיגה. כלומר, על מנת שיושב רישיונו, נדרש שיעבור בדיקת כשירות רפואית ונפשית. מדובר בבדיקה שמתבצעת על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, במסגרתה יעבור הנהג סדרת בדיקות רפואיות ונפשיות, במסגרתן ייבדק האם ביכולתו להמשיך ולהחזיק ברישיון הנהיגה. כחלק מהבדיקות שנערכות במכון מבוצעת הערכה פסיכולוגית, בדיקה מוטורית ונוירולוגית וכן, פגישה עם נוירולוג או טוקסיקולוג (מומחה לרעלים) במידת הצורך. חשוב לציין כי, אופן והיקף הבדיקות משתנות בין נהג לנהג בהתאם למצבו הייחודי. לאחר הבדיקה, מעביר המכון את ממצאיו בצורת חוות דעת למשרד הרישוי שיורה על פסילה, או התליית רישיון הנהיגה במידת הצורך.

הגשתו של ערעור על פסילה מנהלית, צריך לכלול את תמצית טיעוניו של הנהג לביטול הפסילה יחד עם מסמכים שתומכים בטענותיו ככל שיש. לאחר הגשת הערעור יזומן הנהג להופיע בפני בית המשפט לתעבורה ולהביא את טענותיו. מאחר ומדובר בהליך שהוא טרם הגשת כתב אישום (הליך משפטי שמתחיל רק לאחר שהנהג נמצא אשם), הנהג עדיין בחזקת "חף מפשע".

אחד השיקולים המרכזיים אותו בית המשפט מביא בחשבון בעת הדיון בערעור על פסילה מנהלית הוא הפגיעה בביטחון הציבור. כלומר ככל שביטול הפסילה, עשוי לפגוע ברווחת הציבור באמצעים כמו: נהיגתו הפרועה של הנהג, מצב בריאותי שמאט משמעותית את זמן תגובתו או מסוכנותו, ייטה בית המשפט להשאיר את ההחלטה על כנה.
שיקול נוסף וחשוב לא פחות הוא קיומן של "ראיות לכאורה", כלומר ראיות שעשויות לחזק את האשמה כנגד הנהג אך אינן מספקות להרשעתו. במילים אחרות, ככל שישנן ראיות בסיסיות בלבד שאינן מספקות להגשת כתב אישום והנהג אינו מהווה סיכון בנהיגתו – כך יגדל הסיכוי לקבלת הערעור.

שימוע, הוא כלי ההגנה העיקרי שמעניק המחוקק לנהג בהליכי פסילה מנהלית. קיום השימוע הוא חובה חוקית ופסילה מנהלית שתינתן מבלי שלנהג ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, תבוטל. אולם, במידה וניתנה לנהג זכות השימוע והוא בחר שלא להופיע בפני קצין המשטרה במועד שנקבע לו, עליו לדעת כי הדבר עשוי להשפיע באופן ניכר על המשך החזקת הרישיון.

נהג שלא הופיע לשימוע, לא יזכה להשמיע את טיעוניו ולהטות את הסיכויים לטובתו. כאשר הנהג אינו מתייצב, תתבסס ההחלטה על חומרי החקירה והראיות הקיימות וההחלטה תינתן בהעדרו. בדומה להליך משפטי, גם בהליכי שימוע, יכול הנהג לבחור להיות מיוצג על ידי עורך דין שיכול לבחון את נסיבות המקרה לעמוק ובהתאם להן להכין ולהעלות את הטיעונים המתאימים.

נהיגה בזמן פסילה מנהלית כמוה כנהיגה בזמן פסילה מכל סוג אחר. לפי סעיפים 67 ו-68 לפקודת התעבורה, אדם שנתפס עושה שימוש ברכבו לכל צורך שהוא לאחר שרישיונו נפסל, עשוי לעמוד בפני עונש מאסר של עד 3 שנים.

סעיפים אלו, מתייחסים גם למקרים בהם הותנה המשך ההחזקה ברישיון, בנהיגה בכפוף לתנאים מסוימים כדוגמת – נהיגה עם מלווה, שימוש ברכב שמותאם למגבלותיו הפיזיות של הנהג ועוד. חשוב לציין שעל מנת שנהג ייחשב כמי שנהג בזמן פסילת רישיון, מציבה פקודת התעבורה דרישה לכך שהנהג יהיה מודע לכך שרישיונו נפסל. כלומר, אדם שנהג ברכבו מבלי שרשויות האכיפה הודיעו לו כי רישיונו נפסל, אינו ייחשב כמי שנהג בזמן פסילה.

דעו כי בתי המשפט אינם מקלים ראש במקרים של נהיגה בזמן פסילה וההשלכות על המשך החזקת הרישיון וחירותכם עשויות להיות חמורות. הסיבה לכך היא שבעיני בית המשפט, אדם שפעל בניגוד לחוק לאחר שנתפס מבצע עבירה, נתפס כמהווה סכנה לציבור ועל כן ייטו להחמיר עם עונשו.