ערעור על פסק דין תעבורה

בכל שנה דנים בתי המשפט לתעבורה במאות אלפי תיקים ביניהם דו"חות תנועה פשוטים ועד לאישומים בנהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון ואף תאונות דרכים קטלניות. תוצאות הכרעתו של בית המשפט עשויות אמנם להשפיע באופן ניכר, אך אינן גזירת גורל ובמרבית המקרים ניתן להגיש ערעור על פסק דין שהתקבל בבית המשפט.

לא בכל עבירות התעבורה יזומן הנהג לבית המשפט. את קבוצת העבירות, ניתן לחלק לשני סוגים – ברירת משפט והזמנה לדין. הסוג הראשון, מתייחס בעיקר לעבירות תעבורה "קלות" במסגרתן ניתן לנהג דו"ח תנועה עליו, ניתנת הזכות להגיש בקשה להופיע בפני בית המשפט על מנת להביא את טיעוניו ולבטלו. מנגד, הסוג השני, נוגע לעבירות חמורות יותר במסגרתן מקבל הנהג זימון לבית המשפט אשר ידון בעניינו. בין העבירות בגינן יקבל הנהג הזמנה לדין, ניתן למצוא: נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, עקיפה מסוכנת ונהיגה ללא רישיון.

במסגרת הזכות להליך הוגן, מאפשר החוק הישראלי לנהגים ערער בין אם בזכות ובין אם בכפוף להסכמת בית המשפט, על גזר דינם. את סוג הערעור, ניתן לחלק לשניים כאשר הראשון הוא ערעור על גזר הדין כלומר על "העונש" שהטיל בית המשפטי על הנהג והשני הוא ערעור על עצם הרשעתו בעבירה. מאחר ומשפט התעבורה הוא חלק מהמשפט הפלילי, החקיקה המסדירה את סוגיית הערעור על פסק דין תעבורה, בספר החוקים הישראלי הינו חוק סדר דין פלילי או בקיצור "חסד"פ".

סרטון הסברה מטעם בית משפט תעבורה, המפרט את השלבים מקבלת הדו"ח, פסק הדין וערעור בגין פסק דין.

במסגרת סעיף 198 לחוק זה, הערעור בין אם הוגש על ידי הנהג שנאשם בעבירת תעבורה ובין אם הוגש על ידי התביעה, יוגש באמצעות הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט לפניו מערערים. כך לדוגמה, אם אחד הצדדים מעוניין לערער על הכרעת בית משפט השלום, הוא יגיש הודעת ערעור מנומקת לערכאה מעליו שהיא בית המשפט המחוזי.

הגשת ערעור לבית המשפט העליון:
בשונה מהגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין או החלטה של בית משפט לתעבורה, האפשרות להגיש ערעור מדרגה שלישית בבית המשפט העליון ניתנת באופן בלעדי אם וכאשר בית המשפט העליון אישרו זאת. ללא אישור בית המשפט אין מקום להגשת ערעור. ככלל, בית המשפט העליון ייתן רשות לערעור בדרגה שלישית כאשר קיימת בעיה משפטית משמעותית המחייבת פתרון.

בהתאם לסעיף 199 לחסד"פ, פרק הזמן להגשת הערעור המדובר הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין. כמו כן, במידה וניתנה הכרעת הדין (הקביעה כי הנהג אשם) ללא נימוקים, יחל פרק הזמן המדובר מיום מתן הנימוקים. שימו לב, חלק זה מתייחס לערעור בזכות, כלומר מקרים בהם ניתן פסק הדין על ידי הערכאה הראשונה באופן המקים לנהג את האפשרות לערער. כמו כן, במקרים בהם נדרשת רשות ערעור, כלומר מקרים בהם הנהג ערער על פסק הדין הראשון ומעוניין לערער גם על זה השני, הוא נדרש לבקש את רשותו של בית המשפט לערער. משניתנה רשות זו, תוגש הודעת הערעור תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות.

מאחר והמשפט הפלילי עניינו הטלת עונש שפוגע בזכויותיו של הנהג, כאשר הנאשם אינו נוכח בבית המשפט, נפגעת מהותית זכותו לטעון וכן זכותו להליך הוגן. לכן, במסגרת סעיף 200 לחוק סדר הדין הפלילי, ערעור על פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם אפשרי בהחלט. על מנת להגיש ערעור זה, נדרשת הודעה מנומקת בכתב לערכאת הערעור ופרק הזמן להגשת ערעור זה, הינו 45 ימים מיום שניתן פסק הדין או נימוקיו לנהג.

נהג שניתן כנגדו פסק דין בהעדרו, רשאי מלבד הערעור להגיש בקשה לביטולו בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ וזאת תוך 30 ימים מיום שקיבל את פסק הדין. בקשת הביטול, תתאפשר במידה והנהג לא התייצב לדיון מטעמים מוצדקים או שהדבר נדרש על מנת למנוע עיוות דין. כך לדוגמה, אדם שהואשם בנהיגה במהירות מופרזת ולא ידע על מועד המשפט, גילה להפתעתו שבגזר הדין הוטלה עליו פסילת רישיון מבלי שיכל להביא את טיעוניו. לאחר מכן, התגלה כי העבירה בוצעה על ידי אדם אחר שנהג ברכבו של הנאשם ולכן הוא יגיש בקשה לביטול המשפט על מנת למנוע עיוות דין. יש לציין כי הגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, מתקיימת במקביל להגשת הערעור ולא מתנגשת עמה ולכן חשוב לדעת זאת על מנת לא להפסיד את זכותכם לערער.

חשוב לדעת שערעור על פסק דין תעבורה מצריך זמן ומשאבים ולכן, על אף מתן זכות הערעור לא בכל מצב הוא אכן יהיה כדאי. הליכים מסוג זה, מצריכים ליווי על ידי איש מקצוע שבקיא בעולם התעבורה, סדרי הדין וערעורים על פסקי דין. לכן, עוד בטרם תתחילו לנסח את טיעוניכם, פנו לעורך דין, על מנת להעריך את סיכויי קבלת הערעור. דעו, שמדובר בסיכוי האחרון שלכם לשנות את רוע הגזירה וזאת משום שבקשות לערעור על פסק דינה של ערכאת הערעור מתקבלות רק במקרים בהם יש סוגיה מהותית. במסגרת הייעוץ שינתן לכם, יבחן עורך הדין את הכרעתו של בית המשפט ויבחן את הראיות השונות על מנת לאתר אלמנטים וטעויות שיהוו את הבסיס להגשת הערעור.

הצלחתו של ערעור על פסק דין תעבורה, תלויה במידה רבה בנסיבותיו של כל מקרה. אף על פי כן, ישנם מספר אלמנטים העשויים להעריך את הסיכויים לכאן ולכאן וביניהם: עברו התעבורתי של הנהג, היקף הראיות או הפגמים שנפלו בתביעה. כמו כן, בדיקה מקצועית של עורך דין המתמחה בתחום התעבורה עשויה לסייע במתן הערכה לגבי כדאיות הערעור.

לאחר הגשת הערעור, בית המשפט המחוזי, ידון בו בהרכב של שופט אחד ויקבע האם לדחותו או לקבלו. אולם בפועל, בפני בית המשפט עומדות מספר אפשרויות והן:

1.     קבלת הערעור בשלמותו וביטול פסק הדין לרבות זיכוי הנאשם מהרשעתו ועונשו.
2.     קבלת הערעור באופן חלקי באמצעות ביטול גזר הדין והטלת עונש מקל .
3.     דחיית הערעור כולו והשארת פסיקת בית המשפט לתעבורה כפי שהיא.
4.     מקרים בהם הערעור מוגש מטעם המדינה (התובעת) על קלות העונש אותו היא מבקשת להחמיר.

תרחישים אלו כאמור, עשויים להשתנות ולהיות מושפעים ממספר משתנים ביניהם ההיקף הראייתי, עברו של הנהג, מסוכנותו ומרכיבים נוספים העשויים לחזק את סיכוייהם של אחד מהתרחישים להלן.

מאחר ופסיקות בתחום התעבורה עשויות להשפיע באופן מהותי על הנהג, בעיקר במקרים החמורים או בעונשים של שלילת רישיון נהיגה, ייצוג עצמי כאשר הנהג אינו משפטן המתמחה בתחום התעבורה עשוי לפעול לרעתו. לכן, פנייה לעורך דין תעבורה מיומן ומקצועי בעל ניסיון רב בערעורים על פסק דינם של בתי המשפט לתעבורה, עשוי להשפיע באופן ניכר על סיכוייכם לטובה ואף להביא לביטול ממשי של אישומים.