בעיות לב וכלי דם לבביים והמכון הרפואי

תפקודם ומצבם הרפואי של נהגים קריטי ומשמעותי בנוגע לשאלה האם אותם נהגים כשירים להחזיק ברישיון נהיגה. במסגרתה חוק בישראל קיימות מגבלות רפואיות לרישיון נהיגה המחייבות את כלל הנהגים, כשחלק ניכר מאותן מגבלות נוגעת לבעיות קרדיולוגיות.

כשירותם של נהגים בישראל כוללת התייחסות רחבה למספר רחב של קריטריונים בהם נהגים צריכים לעמוד על מנת להחזיק ברישיון הנהיגה שלהם. בין היתר, בעיות לב והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים מהווים נושא רחב ובו מוגדרים אלו בעיות קרדיולוגיות יובילו לפסילת רישיון נהיגה על ידי משרד הרישוי, אילו מקרים יובילו להתליית רישיון הנהיגה ומתי קיימת חובת דיווח של הנהג למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעת בעיה לבבית כלשהי.

נהיגה בכבישי ישראל יכולה לגרום, לא פעם, לתגובות רגשיות העלולות להוביל את הנהג לדופק מואץ ולעלייה בלחץ הדם. אצל נהגים רבים פעולת הנהיגה דורשת מהם מאמץ גופני ופיזי, לבטח אם לצד הנהיגה הם נדרשים להעמיס או לפרוק מטען מהרכב. לאורך השנים נהגים להם בעיה קרדיולוגית כלשהי מצאו עצמם בסיטואציה בזמן הנהיגה שבה חוו אירוע לבבי כלשהו אשר הביא לעילפון או חוסר הכרה ומכאן לחוסר שליטה בכלי הרכב עד למקרה מצער של תאונה קטלנית.

בעיות ומחלות בלב ובכלי הדם כוללות אוסף רחב של מחלות והפרעות מהם סובלים מאות אלפים ומיליונים ברחבי העולם. בעיות אלו מוכרות בעולם הרפואה תחת התחום הרחב של רפואה קרדיולוגית, וכוללות, בין היתר, את אלו שחוו התקף לב או נמצאים בסיכון להתקף שכזה, מקרים של פרפור פרוזדורים, הפרעות קצב, דום לב, אנשים בעלי מומי לב מולדים, מושתלי קוצב לב, אי ספיקת לב, לחץ דם ועוד.

בכל הנוגע לנהיגה קיימת הבחנה בין הפרעת תפקוד לבבי פתאומית ובין הפרעה לא פתאומית. חלק מבעיות הלב וכלי הדם עלולות להוביל להפרעת תפקוד לבבי פתאומית שבה נהג בעת נהיגה נתקף בהפרעת תפקוד פתאומית שאינה מאפשרת לו להמשיך לנהוג, כשהוא נמצא במצב של עילפון ועד אובדן הכרה מלא.

הפרעת תפקוד לבבי לא פתאומית מהוות צבר של הפרעות שיש בהן לשבש את הנהיגה במספר רחב של אופנים, בין אם מדובר על מקרים של אי ספיקה לבבית שיכולה להוביל להפרעה קוגניטיבית קבועה, לירידה בסיבולת של הנהג, תשישות כללית ומכאן לירידה משמעותית קבועה ביכולת הנהיגה שלו.

אירוע של דום לב מהווה בעצם מקרה בו הפסקה מוחלטת של פעילות הלב. מדובר בעצם על הפרעת קצב קיצונית של הלב, בין אם מדובר על מקרים בהן אין כל פעילות חשמלית של הלב או מקרים של פעילות לא סדירה שבה שריר הלב אינו יכול להזרים דם.

אירוע של דום לב יכול לקרות בשל מספר סיבות. אחת מהסיבות השכיחות לאירוע דום לב הוא בעצם התקף לב – התקף בו עורק שמזין את הלב נסתם בצורה פתאומית בשל קריש דם שנוצר. סיבות נוספות אפשריות כוללות מקרים של אלו הנוטלים תרופות מסוימות העלולות להוביל לדום לב, דום לב שנוצר בשל שינוי ברמת המלחים בדם ואף ממחלה בשריר הלב שבמסגרתה יחול מקרה של פרפור חדרים לפני דום הלב.

אירועי של דום לב לצערנו חלים גם אצל נהגים בזמן נהיגה. מקרים אלו מובילים חוקרי תנועה, עורך דין תעבורה ואת בית המשפט לנסות להבין ולקבוע האם דום הלב בעת הנהיגה נגרם בשל הלחץ שחווה הנהג בשל אותה נהיגה, או שיש ואירוע דום הלב קרה בלי קשר לנהיגה והוא זה שהוביל לתאונה שנגרמה.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הקיים במסגרת משרד הבריאות, הוא זה המגדיר לנהגים ואף לכל עורך דין תעבורה באילו מקרים ימליץ על פסילת רישיון הנהיגה בשל בעיות לב שונות וזאת באמצעות מדדים שונים, כשאלו מתייחסים גם להבחנה בין אלו המחזיקים ברישיון נהיגה פרטי לבין אלו בעלי רישיון נהיגה על רכב ציבורי (מונית, אוטובוס וכד').

מימד הזמן

ממד משמעותי נוגע לפרק הזמן שעבר מרגע האירוע וסוף האשפוז ועד הנקודה בה ניתן לבחון מחדש האם אותו נהג רשאי לקבל את רישיון הנהיגה שלו בחזרה. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מגדיר תחת כל מקרה מהו פרק הזמן שצריך לעבור וזאת בכדי שניתן יהיה לבחון מחדש את כשירותו של אותו נהג להחזיק שוב ברישיון הנהיגה שלו. ככל שמדובר בפרק זמן רחב יותר, מדובר, באופן טבעי, באירוע לבבי משמעותי יותר ועל כן יכולתו של הנהג להשיב לעצמו רישיון הנהיגה תהיה קשה ומאתגרת יותר.

הערכה רפואית

ממד נוסף ומשמעותי הנדרש על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כולל הערכה רפואית מקיפה של קרדיולוגים. אותה הערכה רפואית של קרדיולוג לנהג, שחווה אירוע לבבי כלשהו או כזה הסובל מבעיה לבבית קבועה, מהווה בעצם אסמכתא של מומחה רפואי האם קיימת כשירות פיזית ואף רגשית של הנהג לשוב ולנהוג או שיש והוא עדיין נמצא בסיכון ועל כן יש עדיין להתלות את רישיון הנהיגה שלו.

ממדים נוספים הנלקחים בחשבון מתייחסים לתרופות בהן משמש הנהג לאחר אירוע שחווה או כאלו אותן הוא צורך באופן קבוע, מדדים הנוגעים לבדיקות תקופתיות שעליו לעבור, כשתוצאות אותן בדיקות יש בהן להשפיע באופן משמעותי לגבי התליית רישיון הנהיגה. חשוב לציין כי קיים הבדל במדדים ואף בחובת הדיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בכל הנוגע לבעיות לבביות שונות, בין אלו המחזיקים ברישיון נהיגה פרטי לאלו המחזיקים ברישיון נהיגה לרכב ציבורי.

החמרה של המדדים וחוות הדיווח נעשית, באופן טבעי, בדרישה מול נהגים המחזיקים ברישיון נהיגה ציבורי. זאת כי אותם נהגים עוסקים בנהיגה כמקצוע לאורך שעות רבות בכל יום ותחת אחריותם שינוע של נוסעים רבים (נהגי מוניות ואוטובוסים) ואף בשינוע של משאות כבדים (נהגי משאיות).

בהגדרות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ניתן להבחין כי אותם נהגים מקצועיים נדרשים לעמוד בדרישות רפואיות גבוהות יותר, בהמתנה של פרקי זמן רחבים יותר ובחובת דיווח למרב"ד לעיתים קרובות יותר לעומת נהגים בעלי רישיון נהיגה פרטי.

בבחינת הקריטריונים לדיווח, ניתן לראות בבירור כי כמעט כל בעיה או מקרי לבבי של נהג מחייבת דיווח למרב"ד. קיימת הבחנה בחובת הדיווח, כפי שציינו קודם, המקפידה יותר על דיווח של נהגים מקצועיים לעומת נהגים פרטיים. במסגרת חובת הדיווח למרב"ד קיימים מקרים בהם מתאפשר לנהגים פרטיים, לרוב, להימנע מדיווח על מצבם הרפואי-קרדיולוגי וזאת לצד עמידה בקריטריונים שונים.

גם במקרים אלו נושא פסילת רישיון נהיגה על ידי משרד הרישוי, לאחר המלצת המרב"ד על בעיה קרדיולוגית של נהג, יכולה להיעשות באופן שרירותי שיש בו להוביל לפסילת רישיון נהיגה באופן שאינו צודק ותואם את מצבו של הנהג.

מקרים אלו מובילים, בצדק, נהגים רבים, בין אם מדובר על נהגים פרטיים ולבטח נהגים מקצועיים, לפנות לשירותיו של עורך דין תעבורה. עורך דין המכיר מקרוב את נושא פסילת רישיון הנהיגה ע"י המרב"ד ומכאן ביכולתו להוביל ולייצג את לקוחותיו באופן שיכול להוביל לצמצום תקופת התליית רישיון הנהיגה ואף למצבים בהם בית המשפט יקבע לטובת אותם נהגים כי רישיון הנהיגה ישוב אליהם.