בעיות ראייה והמכון הרפואי

מה הוא כושר הראייה הנדרש לנהיגה ומתי תזומנו לבדיקה במכון הרפואי? הנה מה שחשוב לדעת על ראיה ונהיגה

לכושר הראייה יש משקל עצום ביכולת שלנו לנהוג, למעשה 90% האינפורמציה הנדרשת לעיבוד הנהיגה מגיע מחוש הראיה. אנשים הסובלים מבעיות בעין אחת או שתיהן ומעוניינים להוציא רישיון נהיגה, נדרשים לעבור בדיקות מקדימות ואבחון במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. באיזה בדיקות מדובר ואיך נערכים? הנה כל מה שכדאי לדעת.

נהג פרטי המבקש לקבל רישיון נהיגה נדרש לחדות ראייה של מינימום 6/12 באחת מהעיניים. נהג המעוניין בדרגת רישיון מסחרי לעומת זאת, נדרש לחדות של 6/12 בשתי העיניים, כאשר מספר זה מייצג את היכולת לראות רכב במרחק של 20.5 מטר בתאורה מספקת. כמו כן, ככל שמי מהנהגים מגיע לחדות זו בעזרת שימוש במשקפי ראייה, זה יצוין ברישיון הנהיגה שלהם.

לצד זאת, הקטנה של שדה הראייה או ירידה בחדות זיהוי העצמים השונים על הכביש, מגדילה משמעותית את הסיכון לתאונות דרכים קטלניות. לכן, אם סובל הנהג מבעיות ראייה שונות, מתן הרישיון יותנה בבדיקת כשירות רפואית לנהיגה . במידה והנהג לא יעמוד בה, רישיונו עשוי להישלל.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בוחן כל מקרה לגופו ומבצע בדיקות שונות לחדות ראייה. את המקרים ניתן לחלק לקבוצות שונות של בעיות בריאותיות ומידת חומרתן, כאשר בסופן יכול המכון לבחור אם להמליץ על מתן הרישיון או שלילתו.

חדות ראייה (Myopia, hyperopia, astigmatism, and presbyopia (refractive errors) and low vision).

למרות שמחקרים רבים לא הצליחו להעיד על קשר ישיר בין ביצועיו של הנהג לחדות הראייה, עדיין נחשבת חדות הראייה לפרמטר המכריע בכל הנוגע לכשירות הנהיגה.

ראיה חד עינית מול ראיה דו עינית  וראיה תלת מימדית (Monocular vision)

ישנם שני סוגים לבחינת ראייה – ראיה חד עינית המאפשרת תפיסת מרחב דו מימדית וראיה דו עינית המאפשרת תפיסת מרחב תלת-מימדית. ככל שרק אחת מהעיניים מאפשרות ראייה באופן תקין, היקף ראייתו של הנהג היא דו-ממדית ומקשה על אומדן מרחקים מה שמעלה את הסיכון לתאונות במקומות בהם נדרשת חדות ראייה לטווח קצר.  אולם, החדשות הטובות הן, שישנו סיכוי טוב לשיקום הראייה תוך מספר חודשים שכן העין המתפקדת מפצה על החוסר בעין השנייה.

פגיעה ברגישות הניגודיות (Impaired contrast sensitivity )

מצבים שבהם יש ירידה בהבחנה בין הבדלי תאורה וצבע (ניגודיות), מפחיתה משמעותית את יכולתו של הנהג להבחין בעצמים במהלך הנהיגה. אולם, עצם הירידה ברגישות הניגודיות לבדה אינה סיבה מספקת להמלצת המכון על שלילת הרישיון.

הסתגלות למצבי חשכה והתאוששות מסנוור (Dark adaptation and glare recovery)

הסתגלות לשינוי התאורה בשעות בין הערביים והתאוששות העיניים מאור מסנוור, משפיעים על ביצועיו של הנהג על הכביש. אולם, מאחר ואין עדויות חד משמעיות על היקף הפגיעה, לא ניתן לגבש קריקטריונים מנחים לצורך גיבוש ההמלצה למתן או שלילת רישיון בהתייחס לליקוי זה בלבד.

אובדן שדה הראייה הכולל המיאנופיה (Visual field loss including hemianopia)

פגם בשדה הראייה של הנהג, משבש את יכולות הנהיגה ויכולתו להגיב למצבים שונים על הכביש. אך במקרים בהם הלקות בתפיסת שדה הראייה מקורה בעין אחת בלבד, אין זה אומר בהכרח שכשירותו של הנהג נפגעת עד כדי שלילת רישיון.

כפל ראייה – דיפלופיה וניסטגמוס (Diplopia and Nystagmus)

כפל ראייה הוא מצב שבו אין סנכרון בין תנועת העיניים ולמעשה כל אחת מהן מסתכלת על נקודות שונות. הסיבות להיווצרות הבעיה עשויות להיות מגוונות ומדובר בבעיה שפוגעת באופן קריטי בכשירותו של הנהג. לכן, במקרים רבים של כפל ראייה המכון ימליץ על שלילת רישיון הנהיגה.

קטרקט (Cataracts)

קטרט הוא מצב של עכירות עדשת העין באחת או שתי העיניים. למרות שמחקרים מתחום רפואת העיניים לא מצביעים באופן חד משמעי על הקשר שבין קטרט להגברת המעורבות בתאונות דרכים, עדיין יכולה להיות בעיה זו סיבה מספקת להמלצת המכון על שלילת רישיון נהיגה.

רטינופתיה סוכרתית (Diabetic retinopathy)

במילים פשוטות, מדובר בירידה בחוש הראייה כתוצאה מסוכרת.  התוצאה מירידה זו היא הגבלת שדה הראייה וההמלצה על שלילת הרישיון תהיה תלויה במידה  רבה בחומרת הבעיה והיקף צמצום שדה הראייה.

ברקית (Glaucoma)

מדובר בבעיה עצבית המשבשת את יכולת הראייה הנדרשת לנהיגה בטוחה. גם כאן מדובר בהגבלה של שדה הראייה והמלצת המכון במקרים אלו, תתבסס על המקרה הספציפי וחומרתו.

ניוון מקולרי גילי (Age-related macular degeneration (ARMD) and retinitis pigmentosa)

ניוון מולקולרי או בשמו הנפוץ "עיוורון בגיל מבוגר" הוא מצב המתפתח לאורך שנים על ידי הצטברות חלבונים ושומנים שונים בסביבת העין באופן שיכול להביא לעיוורון מלא. גם במקרה זה, המלצות המכון תלויות בחומרת המקרה הספציפי.

עיוורון צבעים (Color vision deficiency (color blindness)

נהגים הסובלים מעיוורון צבעים עשויים להיתקל בקשיים בתאורת תנועה (רמזורים), נורות בלוח הרכב ובעיה בזיהוי תמרורים. למרות זאת, בדיקת עיוורון צבעים לא נחשבת חלק מהדרישות המהותיות כחלק מהמלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

עיוורון לילה (Night Blindness)

ראיית לילה היא בעיית ראייה המאופיינת בירידה ביכולת הראייה בתאורה מעומעמת או בחושך קל ומדובר במצב בעייתי בעיקר בשעות החשכה.  תוצאות הבדיקה המעידה על עיוורון לילה עשויה להביא להגבלות נהיגה, אך אינה חלק מהותי מהדרישות הרפואיות לחוות הדעת למתן רישיון.

כפי שאמרתי קודם, המכון הרפואי רשאי להמליץ להגביל את רישיונו של הנהג או להמליץ על שלילת הרישיון. בנוסף, רשאי המכון להורות על הנהג לעבור בדיקות נוספות או להביא עמו מסמכים רפואיים נוספים שיסיעו לגיבוש חוות דעת מהימנה.

במידה ואכן נשלל רישיונו של הנהג, ביכולתו  להגיש ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וזאת תוך 30 ימים מרגע שקיבל את ההחלטה. ועדת הערר, יכולה להורות על בדיקה נוספת שתבוצע באמצעות פרימטר ממוחשב כאשר התנאי לקבלת הרישיון הוא מעבר הבחינה בציון של 85 ומעלה.

פנייה לעורך דין לענייני תעבורה, עוד בטרם הבדיקה הראשונית במכון, עשויה להקל משמעותית על התהליך. עבודתו של עורך הדין, מתחילה כבר בשלב הכנת המסמכים לבדיקות ולמה שצפוי לנהג במהלכן. לאחר מכן, בשלב הערעור ביכולתו של עורך הדין לייעץ, לבקר ולהציג מסמכים המעידים על כשירותו של הנהג באופן שעשוי להחזיר את הרישיון לבעליו. אולם, חשוב לדעת שעורך הדין אינו כל יכול. ככל שמדובר בבעיית ראייה חמורה שפוגעת ביכולתו של מבקש השירות לנהוג באופן בטוח, כך גם גובר הסיכוי שרישיונו יישלל וזאת על מנת להקטין ככל האפשר את הסיכון שנשקף לו ולסביבתו בעת השימוש ברכב ממונע.

מקורות לסיוע: המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – תקנים להתאמה רפואית לנהיגה