פוסט טראומה, נהיגה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים

הפרעת דחק פוסט טראומטית, מאופיינת במצב נפשי והתנהגותי שבמקרים רבים מקשה על תפקוד תקין בהיבטי החיים השונים וביניהם נהיגה. למרות זאת, אין זה אומר שאדם המאובחן עם פוסט טראומה אינו יכול להחזיק ברישיון נהיגה. לכן, במידה ואתם סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, חשוב שתכירו את זכויותיכם ואת האופן שבו יש להתמודד עם זימון לבדיקת כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. 

פוסט טראומה או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט טראומטית, היא מצב נפשי שמתפתח לאחר חשיפה לאירוע שמאיים על שלמותו הרגשית או הפיזית של האדם. אירועים שעשויים להוביל להתפתחותה של פוסט טראומה, יכולים להיות תקיפה מינית, תאונת דרכים, אירוע טרור ועוד. כתוצאה מחשיפה לאירוע המאיים, נוצר קושי בהתמודדות עם הסכנה אליה נחשף האדם והוא מפתח תסמינים תגובתיים קשים המלווים בין היתר בזיכרונות פולשניים וחרדה עד כדי פגיעה תפקודית בניהול אורח חיים תקין.

תסמיניה העיקריים של הפוסט טראומה, הם שינויים קיצוניים במצב הרוח, תגובות קשות לגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי, קשיים קוגניטיביים-תפקודיים ופלאשבקים מהאירוע המאיים שעשויים להתבטא באופן התנהגותי ולהקרין גם על סביבתו של האדם. לעיתים קרובות, התעוררותם של התסמינים הללו בעצימות משתנה, מובילה לירידה באיכות החיים כאשר ההתייחסות הטיפולית משתנה בהתאם לחומרת המצב ומאופיינת בטיפול פסיכולוגי בשילוב עם טיפול תרופתי בעת הצורך. 

פוסט טראומה, כמו מצבים פיזיים ונפשיים נוספים, עשויה להשפיע על יכולותיו של אדם בעת הנהיגה בכביש. זאת כאשר התסמינים יכולים להביא לשיבוש תפיסת המרחב, שינוי בזמן התגובה ופלאשבקים העשויים ליצור מצב מסכן חיים עבור הנהג והסובבים אותו. 

לפי סעיף 12ב(א) לפקודת התעבורה, אדם המאובחן עם מצב רפואי שהרופא המטפל סבור כי לאורו נהיגתו עשויה לסכן את עצמו או זולתו, מחויב לדווח על כך לרשות רפואית מוסמכת שתבחן את כשירותו לנהיגה. בקשר להפרעת דחק פוסט טראומטית, חלה על הרופא המטפל חובה לדווח למשרד הרישוי אודות מצבו הרפואי של הנהג על מנת שיזומן לבחינת כשירות רפואית לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

כן, אין הכרח כי יישלל רישיונו של אדם הסובל מפוסט טראומה מעצם האבחון במחלה. אולם, ככל שמצבו הנפשי כולל התנהגות בלתי נשלטת מפריעה לנהיגה תקינה ומסכנת אותו ואת סביבתו, הוא עשוי להיות מנוע מלהוציא רישיון נהיגה.

מאחר ובמקרים מסוימים המאפיינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית, עשויים לכלול התנהגות ותנועות בלתי נשלטות, הדבר עשוי לסכן את הנהג סביבתו בעת נסיעה. אולם, לא כל מקרה של פוסט טראומה יגרור שלילת רישיון אוטומטית. בהקשר זה, חשוב לציין שישנם מקרים בהם פוסט טראומה אכן תגרור שלילת רישיון והם: מקרים בהם מדווח כי לנהג יש כוונה לפגיעה עצמית או סביבתית, נטילת תרופות שמשבשות את שיקול הדעת ושינויים במצב הערות.

ככלל, אדם הסובל מבעיה נפשית המשבשת באופן מהותי את התנהגותו או יכולותיו הקוגניטיביות, לא יוכל להחזיק ברישיון נהיגה הן על רכב פרטי והן על ציבורי. 

אולם, במקרה של רכב ציבורי ניתן לשקול המלצה רפואית למתן רישיון נהיגה תחת הגבלה במקרים הבאים: הנהג נמצא תחת ביקורת תקופתית של פסיכיאטר מטפל והנהג משתף פעולה עם הטיפול הרפואי ומצוי תחת ביקורת רציפה. כמו כן, ניתן יהיה לתקף את רישיון הנהיגה תחת הגבלות במקרים בהם לא קיימות תופעות לוואי משבשות נהיגה כתוצאה מטיפול תרופתי ונשללה אפשרות של בעיות נלוות. כמו כן, חלה חובה על דיווח תקופתי למרב"ד. 

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים או בשמו המוכר "המרב"ד", הוא גוף שהוקם על ידי משרד הבריאות ותפקידו לבחון את כשירותם הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית של נהגים הסובלים בין היתר ממצבים רפואיים שונים. 

במסגרת הביקור במרב"ד , מבוצעות בדיקות ומבחנים לבדיקת כשירותו הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית של הנהג. לאחר איסוף הממצאים יחד עם מסמכים המעידים על מצבו הרפואי, מגבש המכון חוות דעת ומעביר אותה למשרד הרישוי. על בסיס חוות הדעת, יחליט משרד הרישוי האם להתיר לנהג להמשיך להחזיק ברישיון הנהיגה, לשלול את רישיונו או להתיר לו לנהוג תחת הגבלות.

ישנם מספר גורמים שיכולים להפנות נהגים לבדיקת כשירות נהיגה במרב"ד. בין הגורמים הללו ניתן למצוא את משרד הרישוי שמפנה נהגים שמבקשים רישיון עבור רכב ציבורי או רכב משא כבד ונהגים שמבקשים להחזיר את רישיונם בתום תקופת השלילה. במקרים בהם הנהג סובל ממצב רפואי או נפשי שעשוי להשפיע על הנהיגה שלו, הוא יופנה לבדיקה באמצעות דיווח של הרופא המטפל.

כל נהג שמופנה לבדיקת כשירות במרב"ד, יעבור מבחנים ובדיקות אישיות בהתאם למצבו. בין אלו ישנן מספר בדיקות מרכזיות שחשוב להכיר:

• בדיקת רופא בתחום הרלוונטי לנהג יחד עם בדיקה פסיכולוגית/ פסיכיאטרית בהתאם לצורך.
• מבחן רב שלבי שבוחן את התאמתו האישיותית של הנבדק לנהיגה.
• בדיקת נירולוג (רופא שמתמחה בתחום ההתמכרויות). 

פרט לבדיקות הללו, בסמכותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לדרוש מן הנהג מסמכים רפואיים נוספים אודות מצבו הרפואי בטרם יגיע לבדיקות במרב"ד.

כפי שצוין קודם, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בודק את כשירותם של נהגים באופן אינדיבידואלי כאשר כל מקרה נבחן לגופו. מנגד, נהגים רבים מתלוננים על התייחסות מחמירה ושרירותית למצבם מצד המכון, מה שמוביל לשלילת רישיונות נהיגה רבים ללא הצדקה.

הנימוק המרכזי לשלילת רישיון נהיגה הוא "אי התאמה אישיותית או נפשית". המונח אי התאמה אישיותית פירושו "אי התאמה בדרישות בטיחות אישיותיות לנהיגה", כלומר, מצב שבו הנהג מנוע מלהחזיק ברישיון נהיגה בגלל כושר נהיגה לקוי. מאחר ומדובר במושג רחב, הוא כולל קשת בעיות שלעיתים לא מוגדרות באופן בהיר וממצה. בין אלו ניתן למצוא: הפרעות הסתגלות, פגם ביכולת קבלת החלטות, אימפולסיביות ומסוכנות של הנהג כלפי עצמו וכלפי אחרים.

השלכותיה של בדיקת כשירות במרב"ד עשויות להיות קריטיות עבור נהגים, שכן פגיעה ביכולתו של אדם להתנייד עשויה לפגום באופן קשה בניהול אורח חיים תקין. לכן, פנייה לעורך דין לענייני תעבורה עוד בטרם הבדיקה, עשויה להקל משמעותית על הנטל הבירוקרטי ואף למנוע שלילת רישיון שלא לצורך. 

במידה ואתם סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית ורישיונכם נשלל, תוכלו לערער על החלטת משרד הרישוי תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה ולהופיע בפני ועדת ערר שמקומה בתל השומר. עוד בטרם הערעור, עורך דין המתמחה בתחום התעבורה יוכל לבחון האם החלטת הועדה  חרגה מהתקנים המקובלים, לייעץ בנוגע לפעולות שניתן לנקוט על מנת להשיב את רישיון הנהיגה ולתכנן ביחד אתכם כיצד לפעול במקרה של שלילת רישיון. החדשות הטובות הן שבעזרת סיוע נכון ומקצועי של עורך דין, פעמים רבות  התקבל ערעור על שלילה ורישיון הנהיגה יוחזר לבעליו.