נהיגה בקלות ראש

נהיגה בקלות ראש, היא עבירת תעבורה כללית המתייחסת למספר מצבים שהמשותף להם הוא נהיגה בקלות דעת או רשלנות. נהיגה במצב זה, מציבה את הנהג או סביבתו בסכנה ממשית או במקרים חמורים גם גורמת נזק. ולכן על אף שעבירה זו נחשבת כללית, היא סעיף גג לעבירות תעבורה חמורות ביניהן נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות מופרזת וכו'. לכן, במידה והואשמתם בעבירה זו, הנה כמה דברים שכדאי לדעת.

לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, נהיגה בקלות ראש מוגדרת כרשימה של מצבים אשר נכנסים תחת סעיף סל הנוגע למקרים בהם הנהג מקל ראש בחוקי התנועה באופן שמסכן את הציבור. בין ההתנהגויות המהוות נהיגה בקלות ראש, ניתן למצוא את המצבים הבאים:

• נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים
• נהיגה במהירות מופרזת אשר יוצרת סכנה ברורה ומיידית לסביבתו של הנהג
• נהיגה פרועה תוך מעבר חסר זהירות בין נתיבים
• נהיגה בקלות ראש כתוספת לעבירות תנועה קיימות – מעבר באור אדום, נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים ועוד.

המחוקק אמנם הגדיר עבירות תעבורה באופן מפורט, אך ישנן פעולות ומקרים שעשויים להיות קשים להגדרה ובתוך כך גם הקביעה כי מדובר בעבירה וכן אכיפתם. פעולות אלו, עשויות להיות: עקיפה פזיזה, זגזוג בין נתיבים ועקיפה במהירות מוגברת. פעולות אלו אמנם לא מוגדרות כאיסור, אך עשויות להוות סכנה של ממש על הכביש. מהסיבה הזו, בין היתר קבע המחוקק את עבירת הנהיגה בקלות ראש, על מנת שיהיה ניתן להטיל אחריות תעבורתית על נהגים אלו.

פרט להגדרה עבירה קלות הראש, היא שם לשני מצבים – רשלנות וקלות דעת. שני אלו, מתארים לרוב מצב מודעות לסיכון שיוצר הנהג בהתנהגותו או במילים אחרות – מידת הסכנה הנשקפת מנהיגתו של הנהג. דעו שאין זה אומר שהנהג מתכוון לסכן את הסביבה, אבל במקרה של רשלנות לפחות, על אף שאדם אולי לא היה מודע לחלוטין לכך שהוא יוצר סכנה, האדם הממוצע כן היה יכול לחשוב זאת. במקרה של קלות דעת, אדם כבר יותר מודע למעשיו ונסיבותיו אך לוקח סיכון בלתי סביר, גם אם מעוניין למנוע את תוצאות הסכנה שיצר בעצמו.

בהתאם לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, העונש הניתן בגין נהיגה בקלות ראש רחב ויכול לנוע מדו"ח כספי ועד עונש מאסר של שנתיים. בדומה לעבירות תעבורה אחרות גם העונש בגין עבירה זו יוחמר ככל שישנן נסיבות מחמירות. כך לדוגמה, במקרה שבעקבות נהיגתו הרשלנית של הנהג, נגרמה תאונת דרכים, הנהג צפוי לפסילת מינימום לפרק זמן של שלושה חודשים.

• פסילת רישיון נהיגה של מינימום 2 חודשים – נוגעת למקרים בהם פרט לאישום בעבירה של נהיגה בקלות ראש, הורשע הנהג בשנתיים שקדמו לביצוע העבירה באחת העבירות המנויות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה שהן עבירות מסוג הזמנה לדין (נהיגה בשכרות, מהירות מופרזת וכו').

• פסילת רישיון נהיגה של מינימום 3 חודשים – שלושה חודשי פסילת מינימום בעבירות של נהיגה בקלות ראש, היא ענישה שנוגעת למקרים בהם בעקבות הנהיגה בקלות ראש, נגרמה תאונת דרכים בה ניזוק אדם או רכוש. חשוב לציין שפסילת הרישיון היא ענישה נלוות והנהג עשוי למצוא את עצמו עומד גם בפני קנס ונקודות.

• פסילת רישיון נהיגה של מינימום שנה – פקודת התעבורה קובעת כי אדם אשר בעקבות נהיגה בקלות ראש גרם לתאונה בה נחבל אדם ובשנתיים טרם העבירה הוא הורשע בעבירה מסוג הזמנה לדין – ייפסל רישיונו לפרק זמן של שנה. כמו כן, במקרים חמורים יותר בהם נהרג אדם, עשוי בית המשפט לקבוע פסילת מינימום לפרק זמן ארוך יותר.

נהיגה בקלות ראש ונהיגה בחוסר זהירות, נשמעות דומות ולכן במקרים רבים עשויות להיות מקור לבלבול, אך ההבדל ביניהן עשוי להיות קריטי לעניין קביעת העונש. עבירת הנהיגה בקלות ראש כאמור, עשויה להביא במקרים רבים להגשת כתב אישום וכן פסילת רישיון. מדובר בסעיף גג למספר עבירות תנועה בהן גם עבירות חמורות ביותר.

עבירת חוסר הזהירות מנגד, מוגדרת בסעיף 21ג לתקנות התעבורה ונוגעת לעבירות "קלות" יחסית דוגמת – פנייה בצומת לא מרומזר או פניית פרסה במקום שאינו מיועד לכך. העונש בגין נהיגה בחוסר זהירות הינו קנס של 500 שקלים וצבירה של 6 נקודות לחובתו של הנהג מה שמהווה פער מהותי בענישה בין שתי העבירות.

לצערנו, ישנם שוטרים רבים שטועים בהבנה והבחנה בין שני סעיפי התקנה באפן שעשוי לפעול לרעתם של הנהגים שעשויים למצוא עצמם עומדים בפני אישום חמור. לכן, חשוב לשים לב למה שהשוטר מציין בדו"ח. ככל שמדובר בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בלבד, אתם צפויים לקנס כספי ללא נקודות. אולם אם צוינה בדוח נהיגה בקלות ראש או רשלנות, נדרש השוטר לנמק מדוע הנהג פעל ברשלנות.

במידה ונהג גרם לתאונת דרכים כתוצאה ממעשה שביצע בזמן שהיה מודע לסיכון העלול להתרחש אך לא ייחס חשיבות אליו, בית המשפט יוכל להענישו בהתאם לעבירת נהיגה בקלות ראש (גם אם נסע במהירות המותרת לדוגמא) ולהטיל עליו אכיפה קשה כמו : פסילת רישיון הנהיגה, נקודות והזמנה לדין.

כמו שאמרנו, ההבדל בין נהיגה בקלות ראש לבין נהיגה בחוסר זהירות תלויה בנסיבות והגדרת האישום על ידי השוטר או בית המשפט דבר העשוי להביא לענישה בעלת השלכות רחבות טווח על הנהג וסביבתו. מהסיבה הזו ונוספות החשיבות שבפנייה לעורך הדין הופכת לקריטית במיוחד. לכן, פנייה לעורך דין תעבורה עם הגשת כתב האישום על נהיגה רשלנית או בקלות ראש, עשויה להביא לשינוי הסעיף ולהביא לכך שהתיק יסתיים ללא פסילת רישיון.