עורך דין נהיגה בשכרות

נהיגה תחת השפעת אלכוהול נחשבת כאחת מעבירות התנועה החמורות ביותר שבגינה מוטלים עונשים כבדים גם אם הנהג לא היה מעורב בתאונת דרכים. לכן, עם קבלת רישיון הנהיגה וגם אם אינכם משפטנים, חשוב לדעת מתי תחשבו כשיכורים לעניין החוק ומדוע סיוע מקצועי של עורך הדין נהיגה בשכרות עשוי להיות קריטי עבורכם. מהסיבה הזו, ריכזנו עבורכם את כל מה שחובה לדעת בנושא עבירת הנהיגה בשכרות וכיצד פועלות רשויות האכיפה והשפיטה בעבירה זו.

על מנת להבין מה היא נהיגה בשכרות, חשוב להכיר את הגדרת החוק. לפי סעיף 64ב לפקודת התעבורה, אדם ייחשב כשיכור כשבגופו כמות אלכוהול גבוהה מהמותר בעודו ממונה על הרכב או נוהג בו. בעניין זה, "כמות מותרת" נקבעת בהתאם לכמות אלכוהול המצויה בדמו ונשיפתו של הנהג כגבול המותר לנהיגה. הרף משתנה בהתאם לגילו של הנהג והוותק שלו על הכביש, שכן החוק מחמיר עם נהגים חדשים, ועל כן, כמות אלכוהול המותרת לנהיגה נמוכה משמעותית מזו של נהג ותיק.

אף על פי שהחוק מגדיר כמות קבועה, ספיגת האלכוהול בגופו של אדם מושפעת במידה רבה בממדי גופו, תהליכי העיכול שלו ומאפיינים פיזיים נוספים. לכן, מאחר והאפקטיביות של קביעת "כמות מותרת" מוטל בספק, עורך דין נהיגה בשכרות יכול להשתמש בנתון זה ככלי משפטי במקרים שבהם הנהג הואשם בנהיגה בשכרות.

נהיגה בשכרות, נחשבת לעבירה תעבורה כה חמורה, שהמחוקק קבע בגינה פסילת מינימום. או במילים אחרות, הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ופסילת רישיונו לתקופה שלא תרד מזו שנקבעה בחוק באופן כמעט אוטומטי.

במקרה של נהיגה בשכרות, נהג שיואשם, ייפסל רישיונו לתקופת מינימום של שנתיים ובמידה והואשם בעבירת תעבורה בשנה שקדמה לאישום זה, ייפסל רישיונו לתקופה מינימלית של 4 שנים. שימו לב שאנו מדברים על פסילה לאחר שהנהג הואשם בבית המשפט, עוד לפני המשפט, בסמכות המשטרה להחרים את רכבו ורישיונו של הנהג לפרק זמן מוגבל שעשוי להגיע עד לפרק זמן של 9 חודשים.

בתום תקופת השלילה, יזומן הנהג לבדיקה במרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), שיבחן את כשירותו לנהיגה. במסגרת הבדיקה, יוערך תפקודו של הנהג באמצעות הערכה פסיכולוגית ובדיקת נרקולוג ולבסוף תועבר חוות דעת למשרד הרישוי שיחליט האם להשיב את רישיונו של הנהג.

כמות האלכוהול המותרת לנהגים, משתנה בהתאם לוותק הנהיגה וגילם של הנהגים ומתחלק לשתי קבוצות: אוכלוסייה מיוחדת ובה נהגים חדשים ונהגים מקצועיים (תחבורה ציבורית ומשא) ונהגים ללא מאפיינים ייחודיים.

הכמות המותרת לקבוצה הראשונה (אוכלוסייה מיוחדת) היא 50 מיקרוגרם לאוויר נשוף. כלומר, כמות יחסית אפסית. כאשר מדובר בנהגים המשתייכים לקבוצה השנייה, רמת האלכוהול המותרת בדמם היא 240 מיקרוגרם. החוק, מתייחס לכמות המותרת ולא לכמות משקאות משום שמאפייניו הפיזיים והבריאותיים של כל נהג ויכולת ספיגת האלכוהול בגופו משתנה מאדם לאדם.

המכשיר אשר מודד את רמת האלכוהול בגופם הוא "הינשוף" אשר נקבע כמכשיר מהימן לבדיקת אלכוהול. אולם, לצד קביעת רמת האלכוהול המותרת ועל מנת למנוע הרשאות שווא שנשענות על בדיקת הינשוף, קבע בית המשפט גם "שולי ביטחון" של 50 מיקרוגרם נוספים מעל המותר כטווח שמעליו תחל האכיפה. שימו לב במקרה של נהיגה תחת השפעת סמים, אין רף מינימום וככל שיימצא בגופו של הנהג כמות של סם גם אם מזערית יישלל רישיונו לתקופה הקבועה בחוק.

בכל הנוגע לבדיקת נהיגה תחת אלכוהול, מפעילה משטרת ישראל אכיפה מוגברת, במיוחד בסופי שבוע וחגים. בהתאם לכך, עוד בטרם הפנייה לעורך דין נהיגה בשכרות, כדאי להכיר את הפרמטרים בגינם ניתן להרשיע אתכם בעבירה זו.

על מנת שינקטו נגדכם צעדים משפטיים ואכיפתיים, נדרש שתתפסו נוהגים לאחר ששתיתם אלכוהול. הבדיקה תיעשה או במסגרת בדיקה משטרתית יזומה או במקרים בהם הייתם מעורבים בתאונת דרכים. הדרך הראשונה היא הנפוצה ביותר ולכן, במידה ושוטר עצר אתכם, בסמכותו לבצע בדיקת נשיפה (נשיפון) גם אם לא הריח מכם אלכוהול. לצד זאת, הבדיקות הקיימות כיום לבחינת נהיגה בשכרות הן:

בדיקת נשיפון – בדיקה שמטרתה הערכה ראשונית של הנהג ובמסגרתה נדרש הנהג לנשוף לפיה חד פעמית אשר מודדת את כמות האלכוהול בגופו באמצעות נשיפה רציפה של מספר שניות למכשיר. לאחר המדידה, יציג המכשיר את התוצאה ויוחלט אם לשחרר את הנהג לדרכו או לעכב אותו בחשד לנהיגה בשכרות.

ינשוף – קיים הבדל בין נשיפון לינשוף. בעוד שהנשיפון מעניק הערכה ראשונית לקיומו או אי קיומו של אלכוהול בדם. הינשוף, מודד באופן מדויק יותר את כמות האלכוהול. מדובר בבדיקת נשיפה נוספת שנערכת לאחר זו של הנשיפון וגם במסגרתה נדרש הנהג לנשוף במשך מספר שניות לפיה חד פעמית המחוברת למכשיר.

בדיקת דם – בסמכותו של שוטר הנמצא בשטח להורות על בדיקת דם ככל שישנו חשד סביר שהנהג שיכור. חשד זה, יכול להתבטא בכישלון בבדיקת הנשיפון, ריח חריף של אלכוהול, ערפול חושים או לאחר תאונת דרכים בה היה מעורב הנהג. מדובר באמצעי בדיקה שאינו נפוץ כמו הינשוף זאת משום שהוא נעשה בבית חולים וכפוף להסכמתו של הנהג.

בדיקת מאפיינים – בדיקת מאפיינים היא בדיקה התנהגותית המתבצעת על ידי שוטרי משטרת ישראל על נהג החשוד בנהיגה בשכרות. בדיקה זו נערכת במטרה לקבל אינדיקציה לגבי השפעת האלכוהול על הנהג, כאשר אין בידי השוטר אמצעי בדיקה מדעיים אחרים, כגון בדיקת נשיפה או בדיקת דם. דוגמאות לבדיקת מאפיינים:

• הליכה על קו ישר – הנהג מתבקש ללכת על קו ישר, כאשר השוטר עוקב אחר צעדיו.
• הבאת אצבע לאף –  הנהג מתבקש לגעת באצבע בקצה האף, מבלי להסתכל.
• ספירת צעדים – הנהג מתבקש לספור בקול רם את מספר הצעדים שהוא עושה.
• התמצאות במרחב – הנהג מתבקש להצביע על כיווני העולם.
• יכולת דיבור- השוטר מתרשם מיכולת הדיבור של הנהג, כגון מהירות הדיבור, בקיאות בשפה וכו'.

הצלחה במבחנים אלו אינה מהווה ראיה לכך שהנהג אינו נוהג בשכרות, אך כישלון במבחנים אלו יכול להוות אינדיקציה לכך שהנהג אכן נוהג בשכרות. חשוב לציין כי הנהג אינו מחויב לשתף פעולה עם בדיקת המאפיינים. עם זאת, אם הנהג מסרב לשתף פעולה, השוטר רשאי לעכב אותו למשך 24 שעות, עד לביצוע בדיקת נשיפה או בדיקת דם. התוצאות של בדיקת המאפיינים יכולות לשמש כראיה במשפט פלילי נגד נהג החשוד בנהיגה בשכרות.

עורך דין תעבורה מנוסה יכול לאתר כשלים בכל אחד מהסעיפים הללו, ובכך לסייע בהגנה על הנהג. לדוגמה, עורך הדין יכול לבדוק האם בדיקת הנשיפון או הינשוף בוצעו כהלכה, האם בדיקת הדם נערכה בהתאם לנהלים, האם בדיקת המאפיינים הייתה סבירה ומהימנה, ועוד.

אם סירבתי לבדיקת נשיפון האם אצטרך עורך דין נהיגה בשכרות?

ניתן לסרב לבדיקת נשיפון, אולם שימו לב שלא מדובר במצב של ביטול דו"ח תנועה, אלא בעבירה שטמון בה בסיכון ממשי לרישיונכם. סירוב לבדיקת נשיפון עשויה לחזק את החשד שהנהג אכן שיכור אך אינה נחשבת ראייה שמוכיחה כי אכן עשה זאת. לכן , בהמשך הדרך יחוייב הנהג לעבור בדיקת ינשוף ובמידה ויסרב לבדיקת ינשוף, הדבר יכול לשמש כראייה כנגדו.

האם אצטרך עורך דין נהיגה בשכרות אם בקושי שתיתי אך אני לא שיכור?

כן. ככל שבדיקה לגילוי אלכוהול בגופך הראתה שחרגת מהכמות המותרת, גם אם אינך מרגיש שיכור, אתה עשוי למצוא את עצמך עומד בפני כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. כפי שאמרנו, מאחר וכל אדם שונה מבחינת מאפייניו הפיזיולוגים והיכולת של גופו לספוג אלכוהול, ישנה כמות קבועה המותרת לנהיגה אשר אינה נקבעת לפי כמות המשקאות ששתה הנהג. לכן, גם אם אתם לא מרגישים "שיכורים", אתם עדיין יכולים למצוא את עצמכם עומדים בפני אישום של נהיגה בשכרות.

עם הפנייה לעורך דין תעבורה הוא יבחן את סעיפי העבירה בהם מואשם הנהג וינסה לאתר כשלים בחומרי החקירה. בהמשך לכך ובהתאם לאישום כנגד הנהג, ינסה עורך הדין לפעול לשינוי סעיף העבירה ל"נהיגה תחת משקאות משכרים", שנחשבת כעבירה בעלת חומרה מופחתת.

במהלך המשפט, ינסה עורך הדין לאתר כשלים ראייתיים ויבחן טעויות בדו"ח, כשלים טכניים בבדיקת הנשיפה ועוד. שימו לב, שנהגים רבים טועים לחשוב כי הדו"ח אשר מסכם את הממצאים בשטח והזימון למשפט הם הראיות בתיק אך מדובר בחומרי חקירה בלבד. לכן, פנייה לעורך הדין כבר בשלב הראשוני לאחר שנתפס הנהג בשטח הוא קריטי שכן, הוא יוכל לסייע כבר בשלבי החקירה הראשוניים ביותר, מה שלבסוף עשוי להציל את רישיונכם.