באיזה תחום אתה מתעסק?

בעיקרון, תחום המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא תת תחום בתוך תחום התעבורה, כאשר תחום התעבורה הוא תחום מאוד רחב שכולל עבירות שיכרות, כולל עבירות שהמשטרה אוכפת בתנועה. התחום הזה הוא מיוחד משום שהוא נוגע לכשירות רפואית של נהגים בכביש. כלומר, כל אדם שאינו כשיר רפואית, שעבר איזשהו אירוע טראומטי בחיים, מדווחים על האירוע הזה ואז משרד הרישוי יודע עליו. לאחר מכן מזמינים אותו לבדיקות במכון הרפואי.

אז כמו שאני מבין, אתה מתעסק בתחום התעבורה, ובתחום התעבורה יש נושא ספציפי מיוחד המתייחס למרב"ד. מה זה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

הגוף הזה הוא מעין גוף שנותן חוות דעת למשרד הרישוי שבמרבית המקרים מקבל את ההחלטה שלו.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – איך הוא הגיע לעולם? האם זה נכון שהוא מטעם המדינה?

כן, זה נכון שהוא מטעם המדינה והוא קשור למשרד הבריאות והוא גוף מייעץ בעצם. לגוף הזה מגיעים כלמיני נהגים מכל מיני סיבות, בעיקר מדווחים עליהם.

למשל אם אדם מסויים הלך לביטוח לאומי והצהיר שיש לו מחלה מסויימת, אז המכון הרפואי יקח ויבדוק האם המגבלה הזאת יכולה להפריע לו בנהיגה. יש אנשים שעוברים אירועים מוחיים שפתאום חצי פלג גוף לא מתפקד, אז מזמינים אותם שוב לבדיקות ועושים להם מבחני כשירות, ולאחר מכן מגישים את ההמלצות. יש גם חיילים עם פרופיל 21 או אנשים שמטופלים פסיכיאטרית ויש מצב נפשי שהוא לא מאוזן, ואז גם כן המכון הרפואי מזמין אותם לבדיקה, עורך להם את הטסטים.

אז כמו שאני מבין, מי שמגיע למרב"ד זה למעשה מישהו שיש לו רישיון נהיגה בפועל, ולמעשה הגיע עליו דיווח מאיזושהי ראשות שיתכן שאינו כשיר, והמכון אמור לבדוק האם אותו אדם הוא כשיר. האם זו האבחנה הנכונה?

מדוייק.

תאר לי מהיכן יכולים להגיע הדיווחים למכון לרפואה משפטית? איך לדוגמה מהמשטרה יכולים להפנות דיווח לגבי נהג מסויים? ולמה המשטרה אמורה לעשות את זה?

זה יכול להיות נהג שעשו אצלו חיפוש ברכב, מצאו אצלו סם מסוכן. עושים לאותו נהג בדיקה, לוקחים ממנו שתן ומוצאים שיש איזושהי אינדיקציה לסם ולנהיגה תחת השפעת סמים.
באותה סיטואציה, האדם הזה נלקח לחקירה, ובחקירה אותו חוקר מעביר את התיק שלו למכון הרפואי שיש אינדיקציה ובמכון הרפואי עושים בדיקות.

באותו מקרה של מישהו שהיה מושפע מסם, לכאורה, המכון הרפואי צריך לבדוק האם הוא מכור לסם או שהאם זה היה שימוש חד פעמי. את כל מי שתופסים שולחים למכון?

כן, כל מי שנתפס. יש גם המון מקרים שמתפספסים למערכת. המשטרה בדרך כלל מעבירה דיווחים על כל אדם המשתמש בסם.

האם מישהו שמגיע לקופת חולים או לרופא בקופת חולים, האם הרופא שמטפל באותו לקוח יכול להעביר דיווח גם כן?

כן בטח, הרבה רופאים שמטפלים בעצמם מעבירים דיווחים.

האם יש להם חובה כזאת?

כן, יש להם חובה בחוק. ברגע שהם יודעים שאותו מטופל שלהם מצבו הבריאותי לא יציב, למשל בעיה של חוסר איזון נפשי, סכרת שאינה מאוזנת, גם מחייבת בדיווח כי אדם שיש לו בעיית סכרת גם צריך להיבדק לצורך העניין.

באופן כללי, ההפניות של אותם אנשים שמגיעים יכולים להיות בנושאים שונים? אם זה נושאים שונים (סכרת, חייל עם פרופיל 21, בעיה של שימוש בסמים שהמשטרה הפנתה למשל). האם יש עוד מקרים כאלה שיכולים להיות מופנים?

זה פחות או יותר רוב המקרים, כמובן שיש מקרים נוספים חריגים אבל אלו 99% מהמקרים.

נניח ששוטר תפס מישהו עם סם באוטו. יש לך המלצה על איך להתנהג? מה לעשות? או שאין מה לעשות?

אותו אדם שנתפס עם סם ברכב צריך לשתף פעולה עם המשטרה עם כל מה שקשור בהליך הבדיקה, כי ברגע שהוא מתנגד או שהוא מסרב זה רק יכול לשמש כנגדו, והמשטרה בד"כ רואה בחומרה את העובדה שאותו אדם מתנגד / לא נותן בדיקה / מנסה להימלט מהמקום. אני מציע לאותו הנהג לשתף פעולה ואחרכך להתמודד עם זה.

אם התיק יגיע לבית משפט, צריך לבדוק את זה מבחינה ראייתית, אם החיפוש היה כדין, צריך לבדוק את כל השרשרת סם. יש בדיקות נוספות שצריך לעשות מבחינה משפטית. כמובן אם התיק אחר כך מגיע למכון הרפואי אז יש דרכים להתנהל מול המכון הרפואי. אם יש איזושהי התמכרות ויש גמילה אז צריך להמציא איזשהו טופס שהמערכת תדע שהוא עבר איזשהו תהליך ושכרגע הוא לא משתמש.

נניח שמישהו הוזמן למכון לרפואה לבטיחות בדרכים, קיבל זימון – האם בזימון רשום לו על מה הוא מוזמן? או שלא רשום?

ברוב המקרים שאני מכיר, אותו אדם לא יודע על מה הוא מוזמן. יש הרבה גם אנשים שקיבלו רישיון נהיגה ל-10 שנים ולמשל בשלב מסויים בחיים היה להם שימוש בסם או שהם סחרו בסם, ויש להם איזשהו תיק פלילי מלפני 8 שנים. ברגע שהם ירצו לחדש את הרישיון, במשרד הרישוי תקפוץ להם איזושהי הודעה והם יראו שאותו אדם עשה עבירה פלילית שקשורה בסמים והוא לא יחדש לו את הרישיון אלא ישר יפנה אותו למכון הרפואי.

טעויות גדולות של נהגים המגיעים לבדיקה, זה שהם לא יודעים למה הזמינו אותם, וכשהם באים נניח לשיחה עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר, אותו פסיכולוג יודע עליהם כבר הכל והוא שואל אותם "יש לך עבר פלילי?" – אותם נהגים רוצים לצמצם את העבירות שלהם, אז או שהם ממעיטים בעבירה (שזה לא טוב), או שהם לא לוקחים אחריות, או שהם לא מדברים על העבירה הזאת ואז יש הכחשה, וברגע שיש הכחשה הפסיכולוגים רואים את זה לחומרה, אין הפנמה.

מה היית ממליץ לאותו אחד שקיבל זימון?

הייתי ממליץ להיוועץ עם עורך דין.

לכאורה אותו אחד שקיבל את הזימון לא יודע על מה זימנו אותו. איך אותו עורך דין שאותו לקוח מגיע אליו כן יודע על מה?

אותו לקוח מגיע למשרד ואז עושים לו בדיקה – הבדיקה היא אם היו תיקים בעבר. אם היו תיקים בעבר, אז כמובן שבודקים מה היה הרקע.

אני בודק מול המכון ומבקש את התיקים שלו, אני מנתח אותו ולאחר מכן אני מספר לו אם יש מה לעשות או אם אין מה לעשות.

מאחר וברגע שאותו נהג מקבל את הזימון מהמרב"ד, הוא לא יודע למה הוא צפוי והוא לא יודע על מה הוא הגיע. אומר לנו פה עו"ד צורי סבן שאם אתה מגיע לעורך דין שמבין בעניין, למעשה אותו עורך דין יכול לבדוק למה בכלל הגעת, ואז אני מניח שהכלים האלה יותר טובים להתמודדות מול הועדה. זאת אומרת שאם מישהו מגיע לועדה בידיים ריקות כשהוא לא יודע על מה הוא זומן בכלל, יכול להיות שהוא לא יהיה ערוך ולא יהיה מוכן, ויכול להיות שהועדה תקבע לו פסילה?

נכון מאוד.

נניח שאותו אחד מגיע אליך עם אותו זימון, אתה עורך את כל הבדיקות והבירורים. מה קורה מכאן והלאה?

אני עורך את כל הבדיקות ולאחר מכן אני יכול לפעול בכמה מישורים.
להביא חוות דעת, למשל אותו אדם השתמש בקנאביס רפואי אז להביא חוות דעת מהרופא שלו שהוא יודע שהוא מקבל את הטיפול הזה, שהוא לוקח קנאביס במהלך הלילה, אם זה עוזר לו למהלך השינה ובבוקר הוא כמובן לא משתמש. אז יש להביא חוות דעת מרופא, אני בודק את חוות הדעת ורואה שכל הנקודות שצריכות להיות שם נמצאות.

אתה עורך דין, אתה לא רופא. אז איך זה שאתה יכול לדעת באיזה נקודות כן להתמודד עם הוועדה?

יש הנחיות שמשרד הבריאות הבריאות קובע, יש המון סממנים שחייבים להיות, אותם סעיפים שצריך להתייחס אליהם ולטפל בהם.

לגבי האנשים שמגיעים למרב"ד, אלו אנשים שבדרך כלל מזמינים אותם. אבל יש מקרים שאותו אדם מזמן את עצמו באופן וולנטרי, כי נניח אותו אדם בעל רישיון נהיגה פרטי והוא רוצה רישיון נהיגה על מונית, לכן אוטומטית צריכים לבדוק את הכשירות שלו. זאת מהסיבה שרוצים לבחון את האישיות שלך, רוצים לבדוק את הגבולות.

בא שוטר ואומר שיש לך עבירות, אבל לפעמים אותן עבירות מלפני 20 שנה, שהן כ"כ רחוקות. לפעמים אני שומע בבתי משפט שאומרים שלנהג לפני היו 25 עבירות, אבל הבנאדם כבר נהג 30-40 שנה, ויש לו עבירות מלפני תרפפ"ו – זה מעצים את מספר העבירות מצד אחד, אבל מצד שני אם אתה לוקח פר שנה אז היה לו פעם בשנתיים עבירה.

נכון, אבל בגלל זה גם בבתי המשפט בד"כ וגם המכון הרפואי וגם פסיכולוגים וגם ועדות ערר שנמצאות בתל השומר, הן בד"כ עושות הבחנה בין עבר כולל לבין עבר ב-5 שנים האחרונות וב-10 שנים האחרונות.

יש הרבה נהגים שלפעמים בחיים שלהם בתקופה מסויימת הם היו נהגים ציבוריים ועשו הרבה עבירות, ופתאום ירדו מההגה ונסעו רק ברכב פרטי, אז ב-10 שנים אין להם כמעט עבירות, אז צריך לעשות את ההבחנה בין המכלול לבין התקופה הרלוונטית.

הגיע נהג והועדה הרפואית החליטה על פסילה – מה קורה אז? מהן האפשרויות שלו?

אם אנחנו מדברים על הועדה הרפואית אז צריך להבחין – יש את המכון הרפואי ויש את ועדת הערער שהיא גוף שהוא מעל המכון הרפואי.

אנחנו מדברים כעת על המכון הרפואי, לאותו נהג יש שתי אופציות – לפנות לעורך דין ולהגיש ערר (הוא יכול גם לעשות את זה לבד אבל הסיכויים שהוא יצליח הם נמוכים).

תוך כמה זמן מהרגעה שיש החלטה הוא יכול לפנות לערער?

הוא צריך להגיש את הערער תוך 30 יום. הוא מגיש את זה לועדת ערער שיושבת בתל השומר.

הועדה יכולה לעשות שלושה דברים –

1. היא יכולה להחזיר את התיק למכון הרפואי בחזרה. אם נניח ובדיקה מסויימת לא נעשתה. נניח ואדם שיש לו בעיית אלכוהול ואותו המכון הרפואי שבדק אותו לא שלח את הבדיקה שלו לנרקולוג.
2. יש את מכון רום שזה מכון חיצוני שהוא עושה את הבדיקות לועדת ערר והוא מגיש אותן, זה מכון חיצוני שהוא לא קשור למרב"ד.
3. להביא חוות דעת פרטית ואז הועדה מתכנסת שוב.

נניח שהועדה החליטה שההחלטה של המכון לרפואה לבטיחות בדרכים מוצדקת, האם יש אפשרות נוספת לערעור?

יש אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי, בד"כ צריך טיעונים מרכזיים והסיבות צריכות להיות רציניות, כי בדרך כלל בתי המשפט שדנים באותו ערעור לא נכנסים לעניין הרפואי, הם בדרך כלל מסתכלים על כל הפרוצדורה.

קיבלתי עכשיו זימון לועדה, מה אני צריך לעשות?

דבר ראשון הייתי מזמין את התיק שלו מהמכון, הייתי בודק מה הרקע, למה הוא מוזמן, מה הסיבה.

לאחר מכן אזמין אותו לפגישה, אנחנו יושבים ביחד על התיק שלו ואז אנחנו מנסים לראות מה הביא אותו לסיבה הזאת.

אני אפנה אותו לכל הגורמים הרפואיים הרלוונטיים וכמובן אעלה את התיק שלו עם כל חוות הדעת למרב"ד, ואז הדברים גם שופכים אור לאותו פסיכולוג. ברגע שלפסיכולוג אין את כל המידע אז הוא יכול להחליט החלטות לגבי אותו אדם שדווקא כן נמצא בטיפול ודווקא כן עובר איזשהו תהליך.

האם יש לך אפשרות בתור עו"ד לדחות את המועד של הפגישה במכון?

כן, הרבה פעמים אדם יושב אצלי, ואני שואל אותו את השאלות הרלוונטיות ואז אני מגלה שהוא לא במעקב ולא מקבל טיפול תרופתי, אז אני פונה למכון הרפואי ואני אומר להם "אנחנו מבקשים לדחות את הפגישות לעוד חודשיים שלושה, אותו אדם בשלב הזה לא מאוזן ואני מבקש לדחות את זה, הוא רוצה עכשיו לקבל טיפול ולשתף פעולה", ואז מה שקורה זה שאנחנו דוחים את הבדיקות ב-3-4 חודשים, בנתיים אנחנו מקבלים חוות דעת רצינית, אנחנו מעלים את זה לפסיכולוג שצריך לבדוק את אותו נהג, ואז יש לו סיכוי לעבור את זה בהצלחה.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד הינו גוף שאחראי להמליץ למשרד הרישוי אם נהג כשיר לנהיגה ממגוון סיבות ביניהן, עבירות תנועה חמורות, סיבות רפואיות ונפשיות.

למידע נוסף בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בקרו כאן

• כתבו עלינו במגזין בתי המשפט
• מבזקי תעבורה
• כתבו עלינו במגזין לאישה
• הופעות בתקשורת: ראיון בערוץ 13
• כתבו עלינו בדה מרקר – דואגים לזכויות הנהגים
• 3 דרכים להתמודד מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – עו"ד סבן בתקשורת